המקרה המוזר של ריצ'רד פרינס, שהציג בגלריה הניו-יורקית גגוזיאן תצלומים מעובדים של צלם אחר, חתם עליהם כשלו, הרוויח עליהם יותר מ-10 מיליון דולר, נתבע על הפרת זכויות יוצרים – ויצא (כמעט) זכאי.
ערמומיותו של תום הלב, החוזה הגמיש וכמה אמצעי מניעה
שכירת סטודיו, מכירת עבודות, מיסוי, ביטוח, רכישת ציוד, חתימה על חוזים מול גלריות וצדדים אחרים, הן פעילויות בעלות פן משפטי הנושא עימו חובות אך גם זכויות רבות.
סרטון בן 4 דקות שצלם גרמני העלה ליוטיוב, והראה אדם בעל מראה ויקינגי רוקד ברחובות ברלין, הביא לו תהילת עולם, אבל גם תביעה משפטית ונזק כספי שעלה על כל רווחיו.
באוגוסט האחרון הוצב במוזיאון ינקו-דאדא דיוקן של שר האוצר יאיר לפיד. הצופים הוזמנו, באמצעות מוט דמוי רוגטקה, להשליך נעל לעבר התמונה. המיצג עורר מחלוקת גדולה. מה יש לחוק לומר על מקרים דומים?
אמנים רבים שמציגים במוזיאונים ובגלריות הציבוריות אינם מקבלים כל תמורה כספית. יתרה מכך, עצם ה"זכות" להציג את עבודותיהם בפומבי נתפסת כתמורה הולמת. הגיע הזמן שסוגיית "שכר האמן" תזכה לטיפול הולם.
גרפיטי היא אמנות הממוקמת מתוך בחירה מחוץ לכותלי הממסד. מדוע על הממסד לשמור עליה? אמן הגרפיטי עושה זאת לרוב ללא רשות, באופן לא מוסדר ואף בניגוד לחוק. אם כן, האם על החוק להגן עליו ועל יצירתו?
